עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בעיקרון פתחתי את הבלוג הזה בשביל לשתף את הדברים שאני כותבת, אין לי כל כך חשק להראות את זה לאלו שכבר מכירים אותי.
אמממ... אני כותבת כמעט על הכל, גם על דברים שחברות שלי מבקשות ממני..
לפעמים אני כותבת על דברים שקורים לי סתם ככה או על כל מיני ספקות שיש לי לגבי דברים כאלה ואחרים.
אני כותבת גם על פילוסופיה לפעמים ועל דברים שלא קשורים אליי..
אני אוהבת בעיקר לצייר ולהביע את עצמי דרך זה אבל כרגע אני מעדיפה יותר לשתף את מה שאני כותבת.. יש לזה משמעות גדולה בשבילי ואשמח אם תשתפו אותי במה שאתם חושבים על זה. אין לי בעיה גם לקבל תשובות שליליות, אשמח לדעת אם יש משו שלא הסתדר לכם או שלא יצא טוב..
תודה ^-
חברים
smooth criminalSuzanAnglic ♥♥♥life is sweet
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
חיים  (2)
אהבה  (1)
אושר  (1)
אש  (1)
חברה  (1)
מוות  (1)
משפחה  (1)
נעורים  (1)
סכנה  (1)
צבא  (1)
קושי  (1)
שגרה  (1)
שואה  (1)
תקופות בחיים  (1)
ארכיון
לגרמני מהשואה..
01/05/2014 14:39
billie
שואה
איך יכולת לעשות זאת? 
ואיך לא כאב לך על כך? 
איך היית הולך לישון, 
ומתעורר לבוקר חדש
לבצע בדיוק אותו דבר..(? )

האם זה השפיע על חייך, 
האם הרגשת איזה דבר? 
 איך ראית את ילדיך
ועל מה חשבת בלילה לבדך.. (? )

האם צלקת נשארה בך
האם זוכר אתה את המראות 
והאם הצעקות מהדהדות/נשמעות בך עוד..(? )

אולי חרטה מורגשת בליבך.. 
או אולי הגאווה? 
האם כחייל תפקדת אז
או כאזרח מן המניין?
0 תגובות
מההבטחות אל החוסר..
18/07/2014 00:16
billie
אני אבנה לה בסיס עם עמודי תמיכה
אני אבנה לה קירות עם גג משולש
אני אבנה לה בית עם חלונות גדולים
תיהיה לה גינה במרחווים עצומים

אעשה אותך מאושרת, הבטחתי בעבר
אהיה איתך תמיד, אמרתי בחופה
כל הכוונה שלי לטוב הפכה לרע
ואני נפלתי בסולם. 

מהפסגה של האושר וטוב
הגעתי לתחתית הקושי והרעות
את הבטחותי לא הספקתי לקיים
ואיתך כבר לא אהיה..

מה אוכל לעשות עכשיו? 
אותך לא אוכל להחזיר..
מה אוכל לעשות עכשיו? 
את פנייך לא אשכח מזיכרוני..
0 תגובות
פניה של שתיקה
18/04/2014 23:36
billie

יושב מולי ולא עושה דבר             
שקוע בנייד כאילו היה זהב
לא אומר אף מילה
לא מביט בי בכלל
מהו קולך? מהם עינייך? 
האם ישנה הבעה על פניך? 
                 
איך אדע מה נסגר 
ואיך אדע אם זה נגמר
אם אפילו את פניך אני לא רואה? 

האם אתה עצוב,                                
או סתם משועמם.. 
מה אתה מרגיש איך אדע? 
מדוע לא אומר אתה דבר?
4 תגובות
סתם עוד משו שמשקף את התקופה האחרונה..
20/02/2014 19:15
billie
אחרי החלום הזה, 
הדבר ההזוי הזה, 
אחרי שקמתי בבכי
והייתי חייבת לבדוק 


אחרי המריבה ההיא 
והפגיעות הקשות 
השקר שהתגלה
והרגשות המנופצות

איכשהו, אני בטוחה שאני עדיין אוהבת אותו 
אך איפשהו, זה נחסם בי עמוק
אני עדיין מרגישה בלבול לא מובן 
ולא יודעת אם אתה עוד אותו האחד
1 תגובות
19.1.14..
21/01/2014 09:23
billie
איבדתי קרובת משפחה שלי והרגשתי צורך לשתף את זה.. 
לא הצלחתי לעזור אומץ ולחשוף את זה בפני מי שכבר מכיר אותי.. 


והינה בגדי שחורים
ואת הסארי לא לבשת     (סארי זה בגד הודי מסורתי)
הינה פניך דוממים                  
ועל פני רק דמעה ועוד אחת

כל המשפחה הגיעה 
לחלוק עימך רגע אחרון מיוחד
אך את הפרחת את נשמתך
ואינך עוד עונה 

כמה זה כואב
לראות שהמצב כך השתנה        
ואיתך לדבר
אינני יכולה. 

לעבור בקיבוץ ולראות את כל המקומות
להיזכר בכל רגע של משחק
ואפילו לראות את עצמי בקטן.. 

קטנה הייתי ולא מבינה הרבה
אבל עדיין זוכרת אותך ואת ביתך
איך הכל היה מסודר עם הניחוח המסחרר באוויר 
וגם את הטעם מהפרות שסבא גידל
ואת האכלת אותי..
0 תגובות
אין לי עדיין שם לזה.. אני אנסה כבר למצוא משהו
12/01/2014 13:29
billie
מדוע השתיקה?                                   
למה אינך עונה? 
איך זה שאת עוד לבד? 
או שפשוט את מסתירה.. 

מדוע הינך עוד יושבת שם
ולמה אינך זזה כלל? 
איך זה שאת פשוט בוהה באותה נקודה? 
או שפשוט אינך יכולה עוד להזיז את המבט.. 

מדוע את כך? 
למה אינך מספקת לי תשובה? 
איך זה שהכל אותו דבר? 
או שזה הזמן שנעצר.. 
                                
לא, זה לא הזמן..         
זה לא שאת כך,                       
זה לא שאני מדמיין,          
זה פשוט ההוא שעשה את כל זה..

הוא, אותו אחד
הוא שרצח אותך כך.
אותו אחד שליבו היה קר            
ונשקו הפך חם.
2 תגובות
קדימה אחריי!
05/12/2013 18:55
billie
צבא, חברה, משפחה, קושי, אושר
בדרך כלל אני לא כותבת על דברים שקרו לי בצורה כזו..  אבל יש לי הרגשה שכדאי לחסוף לזה כמה שיותר אנשים ^^"
אני חוזרת עכשיו הביתה מסדרת שטח של "אחריי!" והיה פשוט מדהים! 
זו היתה הפעם השנייה שלי בסדרה הזו אבל עם קבוצה אחרת כי הקודמת כבר התגייסה.. 
קודם כל, אחריי! זו עמותה שמחולקת לכמה סוגים..  אחריי לשטח, אחריי לבגרויות, אחריי לדרך, מכינת גל של אחריי, אחריי לצבא ועוד כמה.. 
אני נמצאת באחריי לצבא וזה תענוג בלתי נתפס למרות כל הקושי.  ולי עוד יש בעיות נשימה.. 
האימונים והסדרה הם 2 דברים שונים, בשניהם קשה אבל תמיד יוצא מזה רק טוב! 
בסדרה הזו היו המון ריבים ורגעי קושי חזקים יותר מהרגיל.. אבל אחריי הכל נהננו מאוד וכבר אין לי מילים לתאר עד כמה שווה להצטרף אלינו. 
אני אישית מאוד מרוצה מעצמי..  המסע ביום האחרון היה 13 קילומטר עם אלונקות..  עשיתי אותו עם כתף משותקת ועדיין עזרתי עם האלוקות.. אני לא מאמינה שהצלחתי לעשות את זה ובאמת לתת את כל מה שיש בי.. 
המאמן שלנו מדהים! אין לי מילים לתאר אותו..  הוא פשוט תותח ואפילו הקבוצות האחרות אוהבות אותו D=
לקראת העלייה לאוטובוסים קפצנו עליו כולם. בפעם הראשונה הצלחנו להפיל אותו לקרקע,  חח כמובן שהוא הצליח להתחמק ולהפיל את כולם אבל זה כבר היה ברור לנו מההתחלה..  העוזרי מאמן מצחיקים מאוד ותמיד עוזרים לנו. אפילו כשאין להם איך חח כמובן שגם המאמן.. 
היום באמת הרגשנו את כוח הקבוצה שלנו כמשפחה מאוחדת שהולכת עד הסוף ^-^
למרות שעכשיו רוב הבנים סתם חופרים מאחור ולא נותנים לנו לישון.. 
אחריי! שינוי בי כל כך הרבה דברים וחיזקו אותי המון! הכל מהכוח הפיזי שלי והמנטליות ועד להתייחסות שלי ולראיית הדברים.. 
אני כל כך שמחה שאני נמצאת בקבוצה הזו ואין לי מושג מה הייתי עושה בלי זה... 
אני באמת ממליצה לכם להגיעה לזה..  או לפחות לנסו אימון או שניים.  תאמינו לי שזה שווה את הכל! 
פשוט אין לי מילים לתאר את כל האושר שיש לי כאן..  פשוט תענוג לא נורמאלי! ^_^ 

(אני אצרף לזה תמונה כשאגיע הביתה, מהפלאפון אני לא יכולה..) 
0 תגובות
רק לטובתך
02/11/2013 12:45
billie
השיר הראשון שכתבתי בלשון זכר.. ^^"


רץ ולא רוצה לחזור 
לא רוצה עוד לסבול
לא מוכן להישאר
ולכן אני הולך

אינך יכולה לבוא
החיים שלך יותר מידי טובים 
אני לא רוצה שתישברי
ולא מוכן שתהרסי (הרס פנימי)

איני רוצה לפגוע
אין בי כוונה לנטוש
אני רק רוצה שיהיה לך טוב.. 

אני אוהב אותך כל כך
בחיים לא אשכח אותך
אזכור את כל החוויות
ואת כל הרגעים המהנים איתך
0 תגובות
שיר ישן שנכתב דיי מזמן ואין לו עוד שם כרגע ^^"
22/10/2013 13:50
billie
אין לי עוד שם לזה כרגע... כתבתי את זה דיי מזמן.. 

והנה אחרי חודשיים שוב הכל רגיל
והנה אחרי חודשיים חזרתי לדרכי

הדרך החשוכה והמוסתרת,
זו שפעם הייתה מוארת,
זו שהובילה אותי אליך
ועכשיו מחזירה אותי אל עצמי
אבל לא אל מה שהייתי..

מה לעשות(?), החלטת לעזוב
לא רצית עוד..
לא הסתכמת להישאר
ולא לשנייה אחת יותר

עזבת הכל והלכת רחוק
כל כך רחוק שלא ניתן כבר לראות,
עד שאפילו צעדיך הראשונים נמחקו
ואחריהם גם דמותך הנעלמת את האופק.
0 תגובות
יחד תמיד
19/10/2013 18:21
billie
זה שיר שחברה שלי ביקשה ממני לכתוב לחודשיים עם חבר שלה..  יצא קצת דבילי אבל לא נורא  ^^"

מתקדמים מהר, 
מתקדמים לאט.. 
גם מקרוב וגם במרחק
אוהבים המון, יותר מתמיד
ורוצים להמשיך יחד את החיים. 

את הזמן לשנות- איננו רוצים
אולי רק לעצור וגם זה לא אפשרי. 
רוצים להישאר למרות
 שצריך כבר לזוז
ומוכנים להמר כמעט על כל שטות

צוחקים המון, ממש על כל דבר
ועושים כמעט הכל יחדיו. 
ללכת לא רוצים, לזוז לא מוכנים
ופשוט נשארים מחובקים... 


2 תגובות
4 מילים, 11 אותיות
18/10/2013 11:26
billie
אמצע שיעור,  הראש לא עובד
היד כותבת כשהמורה סתם מדברת 
האוזניים אטומות, לא מנסה בכלל לקלוט 
לא מנסה להבין ולא להראות שאני פה 

המילים שאמרת, אלו שפגעו בי
לא ניתנות למחיקה ולא נשכחות מליבי
ובכל פעם שאני נזכרת בך
זה הזיכרון היחיד שנשאר 

רק הפגיעה הזו. 
4 מילים, 
11 אותיות.
4 תגובות
אש ולהבות - פילוסופיה
17/10/2013 20:48
billie
אש, חיים, סכנה
אש, לטוב ולרע היא חלק בלתי נפרד בחיינו.  היא לוקחת חלק בדברים הכי קטנים, היא מסוגלת לשנות את כל חיינו ואף קובעת היא אם לסיים אותם או להצילם. אני יודעת שקטע ההצלה נשמע בלתי הגיוני אבל כשחושבים על זה לעומק הוא אפשרי. 
אש שורפת את כל מה שנמצא בדרכה ולכן היא נקלטת כדבר שלילי לגמרי, האמת שזה מתבטא אפילו בדברים הקטנים כמו הדלקת הסיגריה שהורסת את בריאותינו, האש נתפסת כך גם ברגשותינו כאשר אנו כועסים או פגועים ומרגישים את עצמנו עולים בלהבות מבפנים.
אבל בואו נדמיין לרגע שעכשיו אנחנו ביער נשרף..  זה נכון שאנחנו עלולים להישרף, למות ולהיפגע קשות גם משאיפת עשן  אבל האש יכולה גם להציל אותנו. האש הרי לא חוזרת על עקבותיה כך שאם נחזור לאותו חלק שכבר שרפה, סביר להניח שנינצל.  מעניין אה? 
העניין הוא שזה לא הסוף..  השאלה האמיתית כאן היא לא אם נוכל להינצל או לא, אלה אם הדבר קורה בכוונה או שמא לא יכולה היא (האש)  להתאפק מפני השרפה הסופית כמו שאנו איננו יכולים להתאפק בפני מזון אהוב.   ישנה גם האפשרות שאין היא רוצה בכוונה להשאיר דבר שאינו שרוף. - כאן עולה השאלה אם הדבר עבורנו כדי שנוכל להינצל או שזה בכוונת שריפה ייסודית כדי שלא נוכל להתחמק ממנה כמו בשיטת המלחמה העתיקה בא הצבא כולו מתקדם יחדיו בשורה אחת. (כמו היוונים למשל)
יש הרבה כיוונים לעניין.. ויש כמובן עוד כאלו שלא חשבתי עליהם עוד או שסתם לא כתבתי אותם..  אבל שווה לחשוב על זה קצת,  מעט סיבוכים בחיים זה דווקא טוב ומעניין.. 
סורי על האורך והשפה הגבוהה..  קריאה מהנה ^-^
נ.ב- זו תמונה שאני צילמתי.. ^^
0 תגובות
מבוך לפתרון
13/10/2013 08:46
billie
אהבה, נעורים, תקופות בחיים
ואווו חח מאיפה להתחיל? זה שיר ממש ישן שכתבתי עוד לפני שנתיים ובמקרה מצאתי אותו עכשיו כשחיפשתי משו בחדר..
כתבתי את זה בתקופה ממש הזויה שהייתה לי וכמובן שהיתה מיותרת אבל העיקר שעכשיו הכל בסדר ^^
אמממ.. לא יודעת אם תואהבו את זה או לא, אני רק זוכרת שחברות שלי ממש אהבו את זה.. (אני לא ממש חח)  קריאה מהנה ^-^
אוהבת אותך יותר מכולם
אוהבת אותך הכי בעולם.
לא מוכנה להיפרד
לא מוכנה בכלל לחשוב
לא רוצה לאבד
ובטח שלא לחתוך

חשוב לי יותר מכל,
דואגת לך תמיד
אך עכשיו, את ליבך,
אין כל סיכוי שאשיג.

חושבת עליך בכל רגע נתון
מנסה למצוא דרך
ועוברת אל השביל התלול

יותר מידי פניות וסיבובים,
לאן לפנות- אף אחד לא יגיד.
אני נכנסת למבוך שאליך אמור להוביל
אך אותך כבר קשה להשיג.

רחוק ממני, הרבה ליפני
ללא כל טעות- התקדמת ישר.
השארת אותי מאחור
ולא זרקת חבל הצלה,
לא חזרת להושיט לי יד
ולא סימנת את הדרך הטובה.

כל צעד שעשיתי, היה טעות גדולה
ולחזור לאחור אני כבר לא יכולה.
לא יודעת כבר לאן לפנות,
לא רוצה לעשות עוד טעויות,
מחכה לאישור או לסתם סימן קטן
שהצעד הבא יהיה החלטה נכונה..


6 תגובות
חודש, שנה, התחלה חדשה
12/10/2013 12:46
billie
מוות, חיים, שגרה
אממ.. זה שיר שכתבתי בחודש שעבר.. בעיקרון פתחתי את הבלוג הזה בגללו, זה שיר שחשוב לי לדעת מה אנשים חושבים עליו.
כתבתי את זה על כל מה שקורה כאן אחרי שחבר ממש טוב שלי ושל כמה אנשים שקרובים אלי נפטר.. אני אישית לא הכרתי אותו הרבה זמן אבל הוא שינה אצלי הרבה. והוא היה אדם מדהייים! 
בכל מקרה, אני יודעת שזה עצוב והכל וכנראה שחלק לא יבינו אותו כל כך בגלל שאתם לא מכירים אותי ולא הכרתם אותו אבל אשמח לקבל תגובות.
נ.ב- אין צורך בעידוד והכל. אני בסדר,  תודה.


עברו חודש וחודשיים
והינה שנה כמעט חלפה לה.
יש כאלה ששכחו,
יש כאלה שלא שמו לב
ויש עוד את אלה שלא הפסיקו לספור..

מאז אותו יום בו שימחת את כולם
לא הספקתי לומר לך תודה
ומאז אותו יום בו עזבת את כולם
לא יצא לי לבקר כל כך
ובאותו יום בו הצלחתי סוף סוף לבוא..
לא יכולתי להפסיק לבכות

וכבר מהיום הראשון, ידעתי שיש בך המון
אך כמה בדיוק לא אוכל עוד לגלות
ועם זאת, לחשוב עליך עדיין עושה לי טוב

והעולם שכאילו המשיך בשלו
בעצם התחיל מחדש
אך לא התחלה טובה כל כך,
והאמת? שדיי גרועה.

כי בלעדייך זה לא שווה דבר
זה מרגיש כל כך מיותר
וזה פשוט קשה כל כך..


ולמרות שלא הכרנו הרבה
עשית המון, גם בלי להתכוון
והיית האדם הכי טוב שיכולתי 
לתאר.

5 תגובות
פוסט ראשון..
11/10/2013 13:20
billie
היי, מה קורה? חח קצת חדש לי כל עיניין הבלוגים.. 
בעיקרון פתחתי את הבלוג הזה בשביל לשתף את הדברים שאני כותבת, אין לי כל כך חשק להראות את זה לאלו שכבר מכירים אותי. 
אמממ... אני כותבת כמעט על הכל, גם על דברים שחברות שלי מבקשות ממני.. 
לפעמים אני כותבת על דברים שקורים לי סתם ככה או על כל מיני ספקות שיש לי לגבי דברים כאלה ואחרים. 
אני כותבת גם על פילוסופיה לפעמים ועל דברים שלא קשורים אליי.. 
אני אוהבת בעיקר לצייר ולהביע את עצמי דרך זה אבל כרגע אני מעדיפה יותר לשתף את מה שאני כותבת.. יש לזה משמעות גדולה בשבילי ואשמח אם תשתפו אותי במה שאתם חושבים על זה. אין לי בעיה גם לקבל תשובות שליליות, אשמח לדעת אם יש משו שלא הסתדר לכם או שלא יצא טוב.. 
תודה ^-^
15 תגובות